החלטה בתיק רע"ב 10705/03

           עניינה של בקשה זו הוא בעתירת המבקש, אסיר בכלא אשמורת, לאפשר לו לערער על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 11.6.03, במסגרתה נדחתה השגתו כנגד סיווגו כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה (סג"ב), דבר המונע את יציאתו לחופשות. בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבע, כי הסיבה למניעתן של החופשות נעוצה במידע שהגיע לשרות בתי הסוהר בדבר כוונתו של המבקש לברוח ולסכל בדרך זו את המשך מאסרו, וביחס למידע זה הוסיף בית המשפט וקבע, כי הוא "איננו ערטילאי ועל כן יש להתייחס אליו בשלב זה כאל מידע רציני".

           עניינו של המבקש שב ונבחן על ידי שלטונות הכלא במהלך חודש פברואר 2004, והוחלט כי נכון לאותה עת אין מקום לשנות את הסיווג. כנגד החלטה זו שב המבקש והביא את השגותיו בפני בית המשפט המחוזי, וזה הנחה את שרות בתי הסוהר לחזור ולבחון את העניין פעם נוספת במהלך חודש מרץ 2004. מתגובתו המשלימה של המשיב, אשר הונחה בפני ביום 13.4.04 עולה, כי גם עתה טרם בשלו התנאים לשינוי הסיווג.

           דין הבקשה להידחות על הסף. הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור בעתירות אסירים אינה ניתנת כדבר שבשיגרה, אלא רק מקום שמתגלה סוגיה משפטית בעלת חשיבות או כזו שהשלכותיה כלליות (ראו רע"ב 7/86 חיים לואיס וייל נ' מדינת ישראל ו-7 אח', לא פורסם; רע"ב 5460/03 פלוני נ' שירות בתי הסוהר, לא פורסם). עניינו של המבקש אינו נמנה על אלה. יתרה מכך, המידע עליו סמך המשיב את התנגדותו לשינוי הסיווג, נבחן על ידי בית המשפט, ונמצא כי הוא מצדיק את החלטתה של הרשות. מכאן המסקנה כי לא הוכחה עילה למתן רשות ערעור, אולם גם מותר להניח כי עניינו של המבקש ישוב וייבחן בבוא השעה, כדי לברר אם אותה סכנה עליה הצביע המשיב, עדיין שרירה וקיימת.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד בניסן תשס"ד (15.4.2004).

                                                                                                        ש ו פ ט    

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב